

כפי שפירטנו קודם לכן, צוותי ההנדסה של Starlink התמקדו בשיפור הביצועים של הרשת שלנו – וצמצמו את זמן ההשהיה למינימום האפשרי, במטרה לספק שירות עם השהיה חציונית יציבה של 20 מילי-שניות ואובדן מינימלי של חבילות נתונים.
זמן ההשהיה מתייחס למשך הזמן, שנמדד בדרך כלל במילי-שניות, שנדרש כדי לשלוח חבילת נתונים מהנתב של Starlink לאינטרנט עד לקבלת התגובה. המדד הזה נקרא גם "round-trip time", או בקיצור RTT. זמן ההשהיה הוא אחד הגורמים החשובים ביותר בחוויית המשתמשים באינטרנט – דפי אינטרנט נטענים מהר יותר, שיחות וידאו ואודיו דומות יותר לחיים האמיתיים, ומהירות התגובה בגיימינג גבוהה יותר.
Starlink גם פרסה את רשת הלוויינים הקרקעית הגדולה ביותר אי פעם. יותר מ-100 אתרי גישה (gateway) בארצות הברית לבדה – המכילים בסך הכול יותר מ-1,500 אנטנות – ממוקמים באופן אסטרטגי כדי לצמצם ככל האפשר את זמן ההשהיה, במיוחד עבור אלה שחיים באזורים כפריים ומרוחקים. Starlink מייצרת את האנטנות בנקודות הגישה (gateway antennas) האלה במפעל שלנו ברדמונד, וושינגטון, שם הגדלנו במהירות את היקף הייצור כדי לעמוד בקצב הייצור והשיגור של הלוויינים.
כדי למדוד את זמן ההשהיה של Starlink, אנחנו אוספים מדידות אנונימיות ממיליוני נתבי Starlink כל 15 שניות. בארצות הברית, נתבי Starlink מבצעים מדי יום מאות אלפי מדידות של בדיקות מהירות ומאות מיליארדי מדידות של זמן השהיה. המדידה האוטומטית הזו, המתבצעת בתדירות גבוהה, מבטיחה איכות נתונים עקבית, עם כמה שפחות הטיה בדגימה, הפרעות עקב תנאי Wi-Fi או צווארי בקבוק הנגרמים עקב חומרה של צד שלישי.
החל מיוני 2025, Starlink מספקת בשעות השיא זמן השהיה חציוני של 25.7 מילי-שניות (ms) לכל הלקוחות בארצות הברית. בארה"ב, פחות מאחוז אחד מהמדידות עולות על 55 מילי-שניות, שזה נתון טוב יותר משמעותית אפילו מזה של ספקי תקשורת יבשתיים מסוימים.


לחיצה על 'הרשמה' מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות שלנו